<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יוסטני</h1>
<h2>דף מט.</h2>
וגרסינן נמי בנדרים פרק הנודר מן המבושל [מ"ט ע"א], הנודר מן המבושל מותר בצלי. ובגמרא תנא ורבי יאשיה אוסר. ומסקנא, מר כי אתריה ומר כי אתריה, באתריה דתנא דידן קרו למבושל מבושל ולצלי קרו צלי הלכך מותר הוא בצלי. באתריה דרבי יאשיה לצלי נמי קרו מבושל. ותרוייהו אית להו בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. וגרסינן נמי כלפי שלהי מנחות [ק"ז ע"א] הרי עלי עולה יביא כבש רבי (אליעזר) [אלעזר בן עזריה] אומר או תור או בן יונה. ובגמרא ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה. תרוייהו סבירא להו דאדם פוטר עצמו בדבר הקל כשסתם נדרו. אלא דבמקום תנא קמא תור או בן יונה מעולה בדמים מכבש הילכך אם רצה יביא כבש. ובמקום רבי אלעזר יביא תור או בן יונה שהוא קל בדמים מן הכבש. ולכאורה כי מעיינת בפרק מרובה [ב"ק ע"ח ע"ב] בסוף גמרא רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן, בעי רבא הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנבו מיפטר נפשיה בכבש כרבנן או בעולת העוף כרבי אלעזר בן עזריה. שניהם מתכונים להקל פוטר הגנב עצמו למר בכבש הקל ולמר בעוף. והדר פשטה דודאי פוטר.
